لجنة أولياء الأمور تستهجن طلب المدير لأن أكثر من لجنة مستقلة فحصت ووجدت خللاً في الإدارة

لجنة أولياء الأمور في ثانوية مجدل شمس - 06\09\2010

يطالب مدير المدرسة الثانوية بإقامة لجنة تحقيق حول ادعاءات اللجنة بفشله، وكأنه لم تكن هناك لجان ولا نتائج!!! إذ أن لجنة أولياء الأمور، ومن منطلق المصداقية ورغبتها بكشف الحقيقة لنفسها قبل كل شيء، قامت أكثر من مرة باستقدام لجان وخبراء مستقلين للقيام بفحص المدرسة وتقديم تقارير يمكن الاعتماد عليها... وذلك من منطلق فهم الواقع وكيفية التعامل معه وإصلاح المشاكل، لأن كل المؤشرات كانت تبين أن هناك خللا واضحا في المدرسة.

ونحن إذ نستهجن طلب المدير بتشكيل لجنة أخصائيين، فإننا نوضح للأهالي بأن اللجنة كانت قد دعت قبل نحو سنتين أخصائي تربية وهو مستشار لشؤون المدارس وادارتها، لكي يقدم للجنة تقريرا مستقلا عما يجري في المدرسة. هذا المستشار زار المدرسة والتقى بالمدير والمعلمين وبعض الطلاب، وسمع منهم عما يحدث في المدرسة.

رأت اللجنة انه من المجدي عرض هذا التقرير الى أهالي الطلاب الكرام كما وردنا باللغة العبرية وهو موجود في أرشيف المدير والمفتش.

10.2.2009
לכבוד
אסעד ספדי – יו"ר ועד-הורים
ביה"ס העל-יסודי מאג'דל שאמס

שלום רב,
עפ"י הזמנתך בדקתי את הנעשה בבית-הספר העל-יסודי במאג'דל שאמס, ולהלן סיכום הבדיקה.

א. האנשים שנפגשתי אתם:
ועד-ההורים של בית-הספר.
מר דולאן אבו-סאלח - ראש המועצה.
מר גאלב אבו-סאלח - מנהל מחלקת החינוך.
מר מוחמד חאטר – מנהל בית-הספר העל-יסודי.
הגב' יהודית לוי – מדריכת בית-הספר מטעם משרד החינוך.
(מר ג'לאל אסעד, המפקח על בית-הספר, נתן הסכמתו לבדיקה שקיימתי).

ב. נתוני רקע
* בית-הספר התיכון הוקם, לפי הבנתי, בשנת 1991, בניהולו של המנהל הנוכחי, מר מוחמד חאטר.
* בשנת 2000, כנראה, צרפו את חטיבת-הביניים, שהיתה עצמאית, אל התיכון, ויצרו בי"ס שש-שנתי, בניהולו של מנהל התיכון.
* כיום לומדים בביה"ס 1004 תלמידים. בכל שכבה יש 7-5 כיתות.
* בשנתיים הראשונות כלל המבנה הארגוני של ביה"ס חלוקה לשתי שכבות: ז'-ט', י-י"ב.

בדיון והחלטה של צוות ביה"ס החליטו לשנות את המבנה הפנימי, ויצרו שלושה "בתים":
ז-ח, ט-י, י"א-י"ב. לכל "בית" יש רכז/ת המנהל את הפעילות השוטפת. מבנה זה קיים עד היום.

*נוסף לרכזי הבתים פועלים רכז/ת פדגוגי/ת, רכז חברתי ושני יועצים חינוכיים (בהיקף 1.5 משרה ביחד). יחד עם המנהל הם מהווים את הנהלת ביה"ס.
* ציוני הבגרות, 59% בשנה הקודמת.
* נשירת תלמידים מביה"ס מועטה מאד.
* קיימת היעדרות די רבה של מורים, בפעילות היום-יומית של ביה"ס.
* ההתנהלות הכספית של ביה"ס טובה.

ג. תמונת-מצב.
בעקבות הפגישות שקיימתי אני מקבל את תמונת-המצב הבאה:
1. תפישה ניהולית: קיבלתי את הרושם שמנהל ביה"ס נוקט במדיניות של האצלת סמכויות (تفويض صلاحيات), הבאה לביטוי בהסתגרות רבה במשרד, בהסתפקות בקבלת דיווחים מבעלי-תפקידים, ביצירת יחסים מאד פורמליים, הבאים לביטוי בדרישה מהמורים להגיש בקשות והצעות בכתב ויחסי-עבודה מרוחקים, יצירת מרחק מהתלמידים (חלקם מסיימים י"ב בלי להכיר את המנהל), הסתמכות על חוזרי-מנכ"ל ותקנונים על חשבון גישה אישית, וחוסר גמישות. גם בעלי-תפקידים בביה"ס אומרים שכמעט לא רואים את המנהל בכיתות ז'-ט'. תלמידים אומרים שלא פעם, כאשר מתעוררת בעיה עם תלמידים מסויימים, נוהג המנהל להאשים את כל הכתה ולא קשוב לפרטים. מורים מסויימים אומרים שהם חוששים לבוא אל המנהל עם בעיות הנוגעות לתלמידים, כי הוא מאשים אותם שאינם מטפלים בבעיות לבדם. יש מורים הטוענים שהמנהל "נוקם" בהם, אם הם מעלים ספיקות או ביקורת.

לדברי המנהל הוא מתייחס לצרכים אישיים של המורים ומתחשב ברצונותיהם במידה שהדברים צודקים, לעתים הוא מבקר בתקיפות מורים שאינם ממלאים תפקידם כראוי ולא נרתע מעימותים. דלת משרדו פתוחה.

2. הישגים לימודיים: במבחן של תעודת הבגרות ההישגים טובים, יחסית לאוכלוסיות דומות.
דרכים לשיפור רמת ההישגים דורשים בדיקה מעמיקה יותר. עם זאת ברור שיש קשר ישיר בין התרבות הארגונית והאקלים החינוכי בבית-הספר לבין מיצוי היכולת המירבית של כל התלמידים.

3. תרבות ארגונית: עושה רושם שהיחסים הפורמליים שמקרין המנהל באים על חשבון יחסי-אנוש טובים, הקשבה הדדית, שיתוף-פעולה ומעורבות פעילה של המורים והתלמידים. המבנה הארגוני, שנבחר ע"י בית-הספר, מטיל אחריות גדולה על מנהלי ה"בתים". ראוי לבדוק האם הם מצליחים להתמודד, במסגרת תפקידם, עם הצרכים האישיים של כל התלמידים שבאחריותם.

עושה רושם שהמורים לא מקיימים כראוי את התורנויות של שהיה באיזורים השונים של ביה"ס בהפסקות (לדברי המנהל יש לו רשימת המורים עם התורנויות שלהם).

4. האקלים החינוכי בבית-הספר: האווירה השוררת בבית-הספר מחייבת בדיקה מעמיקה, כולל שאלונים למורים ולתלמידים ושיחות אישיות עם בעלי-התפקידים והמורים. הרושם והמשובים שמקבלים הורים ותושבים רבים בישוב, ללא הבדלים של משפחה או קרבה, והתגובות שמקבלים הממונים על החינוך ועל המועצה המקומית יוצרים רושם של אווירה בעייתית מאד: כמעט ואין יחס אישי מצד הנהלת בית-הספר והמורים אל התלמידים, המנהל מרוחק מהשטח, מוטיבציה נמוכה של חלק ניכר מהמורים, אין יישום של מדיניות אחידה לגבי נוהלים ומוסכמת של בית-הספר (איחורים של תלמידים, תלבושת אחידה, שימוש בטלפונים ניידים, הפרעות בכתה ועוד), ונדליזם ופגיעות תכופות ברכוש בית-הספר (המועצה משקיעה אלפי ש"ח בשנה בתיקון נזקים בבית-הספר), תופעות חמורות של עישון ברחבי ביה"ס ללא תגובה ראויה מצד המורים או הנהלת ביה"ס, תופעות של "החרמת" מזון שקונים תלמידים צעירים בקיוסק של ביה"ס ע"י תלמידים בוגרים יותר, שימוש לרעה בחלל של ביה"ס שלא נמצא בשימוש ועוד.

כללית, אין לתלמידים תחושת שייכות לביה"ס, ורבים מהם מפתחים תחושות ניכור ויחס עוין כלפיו.

5. שיתוף-פעולה עם ההורים: ועד-ההורים הנוכחי, שהחל בפעולתו השנה, רוצה מאד להיות מעורב ולתרום להצלחתו של בית-הספר. עם זאת, חוסר שביעות-רצון של ועד ההורים והתמרמרות רבה של רבים מההורים על הנעשה בביה"ס, מקשה מאד על יצירת אמון הדדי והתגייסות משותפת. מציאות קשה זו מתחזקת נוכח עמדתם של חברי ועד-ההורים, שלמרות הנסיונות הרבים שנעשו עד היום ליצור שינוי חיובי בביה"ס, גם ע"י ועדי-הורים בשנים קודמות, לא השתנה דבר. התרשמותי האישית היא שאם לא יימצאו דרכים קונסטרוקטיביות לחולל שינוי מעשי בזמן הקרוב, תוך בקרה והערכה מתמדת, לא יוכל ועד-ההורים להמשיך ולתמוך בהנהלה הנוכחית של ביה"ס.

6. מערכת החינוך הישובית: כידוע, ביה"ס והמורים כפופים ישירות למשרד החינוך, ולמועצה המקומית אין סמכויות כלשהן כלפי המורים והנהלת ביה"ס. יכולתי להתרשם באופן ברור שמערכת החינוך וראשות המועצה מאד לא מרוצים מהאווירה החינוכית, מהתנהגות
התלמידים, ומהתוצאות החינוכיות והלימודיות של מסיימי י"ב בבית-הספר. המועצה חסרת-אונים ואינה יכולה להוביל תהליכי שינוי, אך ללא ספק מחכה מאד ליצירת שינוי בתהליכי העבודה בביה"ס, כדי לראות תוצאות חינוכיות טובות יותר.

ד. המלצות
א. הישגים לימודיים.
כאמור, ההישגים הלימודיים טובים, יחסית לאוכלוסיה דומה, אך אין ספק שניתן להגדיל את מספר התלמידים המסיים תעודת בגרות בהצלחה. כדי להמליץ על דרכים מעשיות לשיפור רמת הלימודים וההישגים האישיים של התלמידים יש צורך בבדיקה מעמיקה יותר.
עם זאת, יש קשר ישיר בין המבנה הארגוני, התרבות הארגונית והאקלים הבית-ספרי לבין מיצוי היכולות האישיות של התלמידים.
ב. התרבות הארגונית, האקלים הבית-ספרי והמבנה הארגוני.
מדיניות משרד החינוך ועמדתם של חוקרים רבים בתחומי החינוך תומכים ביצירת שתי מסגרות לימודים: א'-ח', ט'-י"ב או א'-ו', ז'-י"ב. הדעה הרווחת היא שאין לחזור למודל של חטיבות-ביניים נפרדות. הנימוקים העיקריים נוגעים לצורך ברצף לימודי-חינוכי מיטבי,
מצד אחד, והימנעות מהקשיים בהתפתחות התלמידים הנובעים מהמעברים בין מסגרת חינוכית אחת לשנייה.

הידע והניסיון המקצועי שלי מצביעים על כך שהגורמים הקובעים את הצלחת בית-הספר הם מאפייני המנהיגות החינוכית, התרבות הארגונית והאקלים החינוכי הנוצר בביה"ס, יותר מאשר המסגרת הפורמלית.

לאור ההתרשמות שלי מהנעשה בביה"ס השש-שנתי במאג'דל שאמס אני מציע לנקוט בתהליך שינוי בשני שלבים:

שלב ראשון: מהיום ועד סיום שנת-הלימודים תשס"ט.
תהליך משמעותי לשיפור התרבות הארגונית והאקלים החינוכי בביה"ס, במבנה הארגוני הקיים.
יש צורך דחוף ביישום צעדים מעשיים לשיפור התרבות הארגונית ולהבטחת אווירה חינוכית המגבירה את תחושת ההזדהות והשייכות של המורים, של התלמידים ושל ההורים. חשוב לשתף באופן פעיל את צוות המורים ואת התלמידים בתהליך המקדם יישום נוהלים ברורים, הנהגת משמעת ראויה ועידוד יוזמות חינוכיות וחברתיות המחזקות את תחושת הגאווה של כל השותפים לבית-הספר. תחום מרכזי בתהליך הוא ההתייחסות האישית, ההקשבה והמעורבות של מירב המורים והתלמידים, תוך פתיחות לביקורת ולבדיקת הנחות-יסוד בהתנהלות ביה"ס עד היום.

שלב שני: לקראת שנת-הלימודים הבאה, תש"ע. בדיקה מחודשת של המבנה הארגוני והיערכות ליישום מבנה ארגוני חדש.

הצעה למבנה ארגוני:
לנוכח המציאות שהתגלתה לי בבדיקת הנעשה בבית-הספר אני ממליץ ליישם מבנה משולב של בי"ס שש-שנתי, ז'-י"ב, עם אחריות ניהולית נפרדת לחטיבה הצעירה יותר, ז'-ט'. יש מנהל-על של ביה"ס השש-שנתי ומנהל/ת נוסף/ת של החטיבה הצעירה. הוא יכול להיות מנהל במכרז מטעם משרד החינוך או במינוי מטעם המנהל השש-שנתי (בתאר "סגן מנהל" או רכז חטיבת-ביניים או רכז שכבות ז'-ט' או בתאר אחר). יש ליצור הגדרת תפקידים ברורה וחלוקת סמכויות מוסכמת, לאור הקווים המנחים הבאים:
* המנהל השש-שנתי הוא הסמכות העליונה בביה"ס ואחראי ישירות על הישגי התלמידים, כפי שהם באים לביטוי בסיום י"ב.

* יצירת רצף-לימודי מיטבי מכתה ז' עד כתה י"ב, כאשר הרכז הפדגוגי ורכזי-המקצוע אחראים על כל מורי המקצוע, על תכניות הלימודים ועל דרכי-ההוראה וההערכה בכל הכתות, ז'-י"ב.

* מנהל (או רכז) שכבות ז'-ט' אחראי על התיפקוד השוטף של כל המורים והתלמידים בשכבות אלו, על הפעילות החברתית של המורים והתלמידים, על הקשר עם המורים ועל טיפול בכל הבעיות החינוכיות-חברתיות-רגשיות. (טיפול בנושאים לימודיים ייעשה בתאום עם הרכזים השש-שנתיים).

* רכזי-שכבות לכל שכבת-גיל, האחראים על פעולות השכבה, על עבודת המחנכים ועל מעקב וטיפול הולם בכל בעיה או צורך של התלמידים בשכבה.
* ועד-הורים משותף לכל ביה"ס השש-שנתי, עם ועדי-משנה לחטיבה של ז'-ט'.
* מועצת-תלמידים משותפת לכל ביה"ס, עם מועצות-משנה לשתי המסגרות.
* חלוקת-תפקידים ברורה והבהרת הסמכויות אינן תחליף לשיתוף-פעולה מלא, לתאום מירבי ולתהליך מסודר של קבלת-החלטות בנושאים הנוגעים לכל שכבות הגיל של בית-הספר.

ג. שיתוף-פעולה עם ההורים והמועצה.
להצלחת תהליך השינוי בבית-הספר וליצירת בי"ס לומד, המתפתח ומשתפר כל הזמן, הכרחי לשתף את ציבור ההורים ואת מחלקות המועצה המקומית. יש לראות בהורים ציבור העשוי לתרום רבות לתדמית ביה"ס, לחזון שלו ולהגשמת המטרות המרכזיות, כמו גם לסייע בתחומים פיסיים של משאבים וארגון.

מעורבות חיובית של ההורים מותנית ביצירת אמון הדדי, הבנוי על שותפות בידע, על שקיפות, ועל פעילות משותפת, לצד הבהרת הסמכויות והאחריות של כל צד – ביה"ס וההורים. היוזמה לשיתוף ההורים ולמעורבותם בעשייה החינוכית ראוי שתבוא מצד ביה"ס, כחלק מהראייה הקהילתית שלו.

מחלקות המועצה - ראש המועצה, החינוך, הגזברות, הרווחה, הנוער, הקב"סים ועוד – יכולים לקדם מאד את בית-הספר, הן בפעילות השוטפת והן בהפעלת הנוער במבנה ביה"ס לאחר הלימודים (חוגים, לימודים למצטיינים ולתלמידים הזקוקים לחיזוק, פעילויות ספורט, מועדון נוער, עזרה בתחומים שונים של הקהילה ועוד).


ב ב ר כ ה
דני גל
ייעוץ הכשרה ופיתוח
מנהיגות ותרבות ארגונית